לאחר שבמשך שבוע שכב מנדי ריבקין במיטת חוליו בבית החולים כשהוא במצב קשה, היום (שלישי) הוא שיחזר בפני עיתונאים מול המצלמות את הרגעים הדרמטים בפיגוע הירי שאירע בגזעת זאב, שממנו הוא ניצל בחסדי שמים.

"אני מרגיש כל יום הרבה יותר טוב ובר מזל. מרגיש מאושש, מחוזק יותר ויותר", אמר ריבקין בתחילת דבריו, "אני מאמין שכל יום שעובר הוא כמו סולם, שכל שלב הוא יותר חזק מהשני. השלב הבא הוא הרבה יותר גבוה".

בהמשך חזר ריבקין אל רגע הפיגוע בו הוא הרגיש איך הסכין החדה ננעצת בגבו, "יצאתי עם אשתי לאכול ופתאום אני מרגיש שתי פגיעות בכתף. הרגשתי שכל האוויר מתרוקן. אמרתי לאשתי שדקרו אותי פעמיים, ניסיתי להגן על אישתי ודחפתי אותה לחנות. הצלחתי להוריד את המעיל, צעקתי שדקרו אותי ובשלב הזה אני מרגיש שהאוויר מתרוקן ממני והחיים מתחילים להתפוגג".

עוד סיפר כי "בתוך כמה דקות הגיעו האנשים הכי טובים שאי פעם אדם יכל לחלום לקבל בסיטואציות כאלה. היתה לי השגחה פרטית מופלאה. ארבעה פראמדיקים, אנשי הצלה, איחוד הצלה, אנשים הכי טובים שיכולתי לקבל. נהגי אמבולנס תפקד באותו רגע כאילו הוא היה במקומי".

למרות הכל, ריבקין נשאר מחוזק מאוד, "אני לא אתן פרס לטרור. הם לא יפחידו אותי, אנחנו נזקוף ראש ואנחנו ננצח, אמר היום למצלמות.

ולסיום, היה לו גם מסר לאלו שבשלטון, "המסר שלי לממשלה כמו שהרבי אמר, עצם הדיבור על מסירת שטחים זה גורם סכנת נפשות למליוני יהודים ואסור לדבר על כך בשום אופן בשום צורה שהיא. הרי היו אלפים שלא זכו למסיבת עיתונאים כזאת. אני קמתי מהמתים כדי להעביר את המסר הזה", לדבריו, הארץ הזאת שלנו, אסור לנו לוותר עליה. עלינו לזקוף קומה. יש לנו עם מקסים וארץ מקסימה. בואו ננצח. חייבים למגר את הטרור בצורה הכי קשוחה שיש".